מי מפחד מ-ISO/ASA גבוה?

כתב: גלעד בן שץ – בעלים, מייסד ומדריך בכיר ב"אור וצל-בית ללימודי צילום".

התלבטתי לא מעט לפני כתיבת מאמר זה כיוון שהרשת גדושה בהמון מידע אודות נושא האסא בצילום. מניסיוני, כמי שפוגש לא מעט צלמים חובבים, הנושא של בחירת האסא בהגדרת החשיפה נותר לפעמים נושא "לא פתור" במקרה הטוב או "לא חשוב" במקרה הרע. אנסה במאמר זה לחדד מעט את הנושא ולפשט אותו. בנוסף בחרתי לייחד חלק ניכר במאמר בעיקר לנושא האסא הגבוה, שלתחושתי קצת מוזנח, מתוך תקווה לשפוך מעט אור חדש על הנושא.

לפני הכל קצת היסטוריה:

בעידן האנלוגי (סרטי הצילום) תחומי האסא הנפוצים היו בין 100 ל-400. חנויות צילום מקצועיות היו מחזיקות גם מעט סרטי צילום ברגישויות גבוהות יותר: 800, 1600, 3200. אז סרט של 400 אסא כבר היה נחשב גרעיני אבל אנחנו הצלמים מעולם לא התרגשנו מכך יותר מדי, כלומר, הגרעיניות הייתה חלק בלתי נפרד מהאופי של הצילום (ההדפסה) ואף אחד לא היה מנסה להילחם בה - הייתי מבקר בתערוכות ורואה הדפסות גדולות בעלות גרעיניות וזה היה נורמאלי לחלוטין. צלמים שנושא הגרעיניות הפריע להם היו מצלמים במצלמות בעלות פורמט גדול יותר (נגטיב גדול יותר) וכך היו מעדנים את נוכחות הגרעיניות בתמונה.

עד כאן היסטוריה קצרה. אחד היתרונות הגדולים ביותר של הצילום הדיגיטלי היום הוא היכולת לשנות את האסא בלחיצת כפתור בין תמונה לתמונה. זה דבר די מטורף... בטח למי שזכה לצלם סרט צילום והאסא היה נשאר קבוע מהקליק הראשון ועד האחרון (36 תמונות) ללא קשר לתנאי התאורה בהם הייתם מצלמים.

צריך להבין: היום האסא הוא מרכיב מפתח בנתוני החשיפה, הוא הגורם המרכזי שיכול לפתור לנו בעיות למצבי צילום בתאורה קשה – בוודאי אם אין לנו עדשות מהירות עם צמצם מאוד פתוח.

אז למה האסא כ"כ מבלבל...?

בחירת האסא ה"נכון" לצילום בהחלט מבלבל כיוון שבמצבי הקיצון אנחנו יודעים מצוין מה לעשות: באור - אסא נמוך, בחושך - אסא גבוה. אבל מה עם כל מצבי הביניים שאיתם אנחנו לרוב נתקלים: בתוך בית, בצל, ברחוב, שעות אחה"צ או הבוקר המקדמות ועוד? שם העסק קצת מסתבך...

אנסה לעשות קצת סדר ברשימה הבאה לגבי שימוש מושכל באסא בצילום מהיד ללא חצובה:

100: צילום באור יום מלא מצמצם פתוח עד ביניים.

200: צילום באור יום מלא מצמצם ביניים עד סגור.

400-800: צילום בצל/חדר/יום מעונן מצמצם פתוח עד ביניים.

1600-3200: צילום בצל/חדר/יום מעונן מצמצם ביניים עד סגור.

6400 : צילום בתנאי תאורה קשים לאובייקט סטטי.

12500 ומעלה: צילום בתנאי תאורה קשים לאובייקט בתנועה.

**הרשימה היא לטובת סדר עקרוני בראש לצורך הבנה בלבד ואין להתייחס אליה כפשוטה כיוון שמושגים של: אור/צל/חדר/יום מעונן/תנאי תאורה קשים - הם משתנים שאינם קבועים.

**חשוב לציין שככל שמפתח הצמצם פתוח יותר כך היכולת שלנו למתן את אסא גדול יותר.

האסא הוא אחד המרכיבים במשולש החשיפה: מהירות/צמצם/אסא. ההשפעה שלו על מד האור במצלמה זהה לחלוטין לזו של המהירות או הצמצם, כלומר, ניתן בקלות להכניס יותר או פחות אור למצלמה ע"י שינוי הערך של האסא.

חשוב לזכור: אנו נוטים לקשר באופן כמעט בלעדי בין ערך האסא לכמות האור בסיטואציה בה אנו מצלמים. זה בוודאי נכון וזו נקודת מוצא טובה להבנת הנושא אך הוא בהחלט מורכב יותר: אני יכול להעלות את האסא ע"מ לאפשר סגירת צמצם או להעלות את האסא ע"מ לאפשר מהירות הצילום גבוהה יותר. בדוגמאות הנ"ל השימוש בשינוי האסא אינו קשור כלל למצב תאורה קשה/בעייתי, אלא, נובע כתוצאה מהרצון להשפיע כל פעם על משתנה אחר בחשיפה: המהירות או הצמצם.

ככל שנעמיק להבין את הקשר בין שלושת משתני החשיפה וההשפעה שלהם על מד האור במצלמה, מתוך הבנה על מה כל אחד משפיע, נוכל אט אט לקבל תמונת מצב של נתוני חשיפה אופטימליים לכל סיטואציית צילום שנתקל בה. בהתחלה זה אולי ייקח קצת יותר זמן אך ככל שנרבה לצלם בהחלט נפתח תובנות בכל הקשור לבחירת נתוני הצילום בכלל והאסא בפרט.

ערכי האסא המוכרים לנו הם:

50 – 64 - 80

100 – 125 – 160

200 – 250 – 320

400 – 500 – 640

800 – 1000 – 1250

1600 – 2000 – 2500

3200 – 4000 – 5000

6400 – 8000 – 10000

12800 – 16000 – 20000

25600 – 32000 – 40000

51200 - 102400

**כמובן שערכים אלה לא בהכרח מופיעים בכל דגם של מצלמה, בהחלט יש גם כאן הבדלים בין סוגי המצלמות.

כולנו מכירים את הכלל הבסיסי שאומר שכל זמן שניתן יש לעבוד באסא נמוך ולהימנע ככל שאפשר מעבודה באסא גבוה כדי להימנע מתמונה מפוקסלת/רועשת (פעם קראנו לזה "גרעינית") – במילים פשוטות: פחות חדה.

אז הכלל הזה לא השתנה ובאמת ככל שניתן נעדיף לעבוד בערכים נמוכים של אסא לשמירת איכות החדות של התמונה. אבל מה עושים ש"אין ברירה...?"

אז ראשית צריך להבין מה זה אין ברירה? אין ברירה אומר שאין מספיק אור לאחיזת מצלמה יציבה ביד (סביב 1/30-1/60), כלומר הפתרון הוא: או שאני עובד עם פלאש או שאני עובד עם חצובה או שאני פשוט מפסיק לצלם!

על פניו יש מרחב תמרון לא קטן לפני שאני יוצא בהכרזה שאני מפסיק לצלם אבל צריך לזכור את הדברים הבאים:

• פלאש (על המצלמה) זה לא דבר רע אבל הוא "הורג" את האווירה של התמונה – הוא משתלט על האור הקיים.

• חצובה זה פתרון נהדר אבל ממש לא מתאים לכל סגנון צילום. היא גם לא עוזרת לנו ליצירת מהירות צילום גבוה יותר.

כאן, במקום הזה בדיוק, נחלץ לעזרתנו האסא הגבוה, ושאני מתכוון לגבוה אני מדבר על 6400 אסא ומעלה. 1600-3200 אסא כבר מזמן נמצאים בתחום הנורמה של המצלמות החדשות (כלומר תמונות שמישות להדפסה מבחינת איכות החדות והרעש).

חשוב לזכור: לאחר שפתחנו את הצמצם למקסימום ושמרנו על מהירות צילום יציבה ביד האסא הוא הדרך היחידה שלנו להכניס עוד אור למצלמה ובכך מאפשר סגירת צמצם במידה ועומק השדה הוא מרכיב קריטי בתמונה או מהירות צילום גבוה יותר במידה וזו גבולית ביותר או אפילו לעבור למהירות גבוהה יחסית המאפשרת הקפאה של תנועה.

ומה עם ה"רעש" אתם בוודאי שואלים? כאן התשובה נחלקת ל-2:

1. אני לעולם אעדיף תמונה רועשת וחדה (מבחינת יציבת מצלמה) על תמונה פחות רועשת ופחות חדה.

2. ניתן לנקות/לעדן את הרעש בתכנת עריכה. יש אפילו תוספים (PLUGINS) המיועדים להסרת רעשים.

בתנאי תאורה קשים - מתי לעבוד באסא גבוה ומתי זה פשוט לא אפשרי?

• כל זמן שהאסא הגבוה מאפשר לי אחיזה יציבה של המצלמה ביד – כדאי לעבוד באסא גבוה.

• אם מהירות הצילום נמוכה מדי לכדי אחיזה יציבה ביד- ותרו. פתחו חצובה או צלמו עם פלאש.

• אם יש תאורה איכותית/מעניינת במקום הצילום - כדאי לעבוד באסא גבוה.

• אם מצלמים דומם או אפילו אנשים שכמעט לא זזים – כדאי לעבוד באסא גבוה.

• אם מצלמים תנועה ורוצים לקבל אותה בהקפאה - כדאי לעבוד באסא גבוה אם כי ייתכן מאוד שזה יהיה בלתי אפשרי... (תלוי בכמות האור).

• אם אתם רוצים לשמור על האופי של צילום לילה – כדאי לעבוד באסא גבוה.

• אם הגעתם לערכי אסא "מוגזמים" 25600 ומעלה – ותרו. פתחו חצובה או צלמו עם פלאש.

• אם אתם יודעים לטפל ברעש בתכנת עריכה – אל תחשבו פעמיים, צלמו באסא גבוה.

• אם התמונה מיועדת להדפסה גדולה – עשו כל שניתן לא לעבוד באסא גבוה.

סיכום:

ראשית תכירו את המצלמה שלכם: תבינו מהם ערכי האסא השמישים אצלכם ומתי זה כבר "רועש" מדי. שנית: אל תפחדו לנסות ולהתנסות. אם עד כה חששתם משימוש באסא גבוה – זה הזמן לשחרר קצת. אתם תופתעו, עולם חדש יפתח בפניכם!

היכולות של האסא הגבוה במצלמות היום פתח דלת לעולם שהיה כמעט מחוץ לתחום הצילום והוא צילומי הסנאפ-שוט הליליים שכ"כ מאפיינים את צילומי הרחוב שאנו מכירים רק שעכשיו ניתן לעשות זאת גם בשעות בהן התאורה ממש לא לטובתנו. בשילוב עם עדשה מהירה המושג "אין אור" כבר כמעט לא קיים...

סוף דבר: אתמול הייתי ביום עיון לזכרו של מיכה קירשנר במכללת ויצו בחיפה. בחלל הכניסה המרכזי של המכללה מוצגת תערוכת צילומים של מיכה – רוב ההדפסות די גדולות - בגודל של 1 מטר ומעלה. מיכה לא היה צלם דיגיטלי וכל ההדפסות נעשו מתוך סריקות איכותיות של הנגטיבים/שקופיות שלו. למה אני מספר לכם את זה? ראשית, לכו לראות את התערוכה. שנית, כמה רעש וגרעיניות יש בחלק מההדפסות... זה כ"כ יפה, שומר על המראה האנלוגי שמיכה כ"כ אהב.

אני מקווה שהנושא מעט ברור יותר, אני עוד יותר מקווה שעשיתי חשק לחלקיכם לצאת ולצלם ולאתגר את יכולות האסא של המצלמה שלכם.